הטיול שלי בפאפוס, אחד המקומות מלאי האטרקציות והמיוחדים שיש, כל מה שכדאי לכם לדעת ולהכיר על הטיול המיוחד שלי, מקום מיוחד ומרגש טיול שיכול להתאים לכל המשפחה והכי חשוב מלונות קלאבים שמציעים לכם הכל במקום אחד וכמו שאנחנו אוהבים אפילו יותר גם הכל כלול, אז תשאירו את הארנק בבית ובואו לחופשה בפאפוס.
בכל פעם שאני מבקר בפאפוס אני נדהם מהכנסת. אני חייב להודות שאני מרגיש ששיווק הטלפון שנאסף לטלפון על ידי האישה נמצא בזרוע נעליים, כדי שהאישה המדוברת תראה אותי, יוצאת וקורנת, מספרת לעולם על SPAF הסוער שלה ( סיטואציות, אמנויות, מדע, נוסחאות, הדפסים, צלחות וכו ‘) ואל תפספסו את ההזדמנות לספר על כך לכל חבריה.
הייתי עזרה, לא הצלחתי להתקדם יותר עם האישה (בבירור סימן) שניסתה לאתר מטען לטלפון לחדר ארונות שלה בן 11 קומות. לבוש חולצת חליפת ארמני ברוח קלה היה הדבר המעשי היחיד. מכנסי שמלה וסוודר קל למשוך. לצחוק על זה לקח רק קצת לחץ חברתי.
אחרי יום על החוף, יומני יומיים 14 בפברואר 2006: לאחר ארוחת בוקר נינוחה, ונסה ואני יצאנו,
הסניף היחיד של חנות המתנות המפורסמת של איי הבתולה האמריקאית שמצאנו באי. כדי להשלים את היום הראשון לטיול באי, התמקחנו על מחיר בקבוק מים של בקבוקי שרימפס של מוכר שסלסלותיו הקטנות של פירות צבעוניים היו כולן שקועות בשמן שחור. התזה על עלים פרימיום לא הייתה בכרטיסים הפעם. ניסינו את הפירות והירקות הטריים מהגינה ובשרים כבושים. כמעט שילמנו לקרמלה על חצי כיכר לחם, אך מכיוון שלא התבקשנו, הרגשנו שעלינו לנסות זאת. לא יכולנו לאכול את הלחם מיד, והמלצר המקסים הניח אותו והלך משם כשחשבנו על הרעיון. החניה היא בחינם על האי, אבל זה היה 6.50 דולר לחנות במגרש מול המרינה. נצטרך להמשיך הלאה ולחזור לקרוואן.
יומנים
4 במרץ 2006: בוקר מוקדם בלתי נשכח. התרשמותי מהגעה למקום הנקרא סאי בפאפוס הייתה זו של כפר נטוש שהחלוף בהדרגה לעיר מפותחת יותר. טיילנו ברחוב צדדי מרוצף צר שהוביל לחוף אבן. לאורך הכביש עמדה כנסייה עם פסל עץ ישן להפליא שעם הגיל נראה גדול מהחיים. תושבי האי ממשיכים לתרגל את דתם המסורתית והכפרים מנוקדים לאורך הגבעה בלבד, מוקפים משלושה צדדים בצוקים גבוהים.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות הכפלנו חזרה לכיוון המלון. שמנו לב לכביש צדדי קטן שירד אל המים ויצא לרחבה מסורבלת. היינו במרחק צעדים ספורים מביתן הממוקם ממש על שפת המים, אז ניסינו לראות מה קורה בשפת המים מבלי להיות במים. הכיכר הייתה שנויה במחלוקת מכדי לצלם אותה, אך הגאות זזה לאט. נראה שאנשים הוציאו פכים, כוסות, אוהלים, מטריות חוף, ומה לא. היו זיקוקים, מופעי אור ועוד שלל מופעי אור מרשימים.
בדיוק פנינו לאחור כשקיבלנו אזהרה מהמגדל שהחוף נשטף בגלל הגלים והגאות. הגלים היו פשוט מדהימים.
חזרנו למלון ואכלנו ארוחת צהריים, ואז חקרנו את האי. מכיוון שזו הייתה הפעם הראשונה שהייתי על הסירה ולקחתי את ההגה, וניהלנו די שיחה מקסימה על האי. תושבי האי ידועים בתלבושות הצבעוניות שלהם והם מתגאים בעיטור בתיהם והעניקו לתוכו מהפך תוסס וצבעוני. אשתי קיבלה את הרעיון הבהיר לשתול פרחים על הגג, אז קיבלנו את עצתה וקנינו כמה פרחים והעלנו אותם במעלה הגבעה, שם הוקמו כמה מעבדות, כל אחת בודקת את הפרח וקובעת מדוע הוא נוצר כך. ערכנו מספר ניסויים מדעיים כדי להוכיח שהפרח אכן ייחודי.
חוף אורנפורד הוא יעד מצוין. יש בו אוכל נפלא, אירוח והרבה חנויות ובוטיקים ייחודיים שיסיעו אתכם מהרעש והזיהום של העיר. אם יש לכם זמן לחקור את מנורקה, חופשות וילה בהחלט מומלצות.